אודות סלעית

סַלְעִית הינו מושב עובדים חילוני בגבול המערבי של השומרון, 5 ק"מ דרומית מזרחית לטייבה ו-20 ק"מ מזרחית לנתניה.

המושב נמצא כ-2 קילומטרים ממזרח לקו הירוק (אך גדר ההפרדה עוברת ממזרח ליישוב כך שהיישוב נמצא בין הגדר לקו). המושב צופה לנוף הים ושפלת החוף ממערב, הרי השומרון ממזרח ומדרום, והכרמל מצפון.

המושב נקרא "סלעית" על שום סלעי הגיר הקשה שטרשיהם מכסים שטחים נרחבים במערב השומרון והוא הוקם על ידי גרעין חברים שהתאגד לצורך כך תחת תנועת ההתיישבות של משקי חרות-בית"ר

ראשיתו של הימושב בהיאחזות נח"ל שעלתה על הקרקע בדצמבר 1977 על שרידי בסיס של הלגיון הירדני שישב במקום עד מלחמת ששת הימים. ב-29 באוגוסט 1979 אוזרח המקום ועלו אליו 15 משפחות המתיישבים הראשונים. בספטמבר 1980 התקיים במושב טקס מעבר למגורי קבע.

במהלך 10 השנים הראשונות התרחב המושב ל-60 משפחות כאשר למחציתן משקים פעילים ובהם חממות פרחים וצמחי בית, לולים ותעשייה. כל 60 המשפחות חברות באגודת סלעית כפר שיתופי ("האגודה החקלאית").

במשך השנים המשיך היישוב לקלוט משפחות נוספות, והיום הוא מונה כ-340 משפחות המאוגדות באגודת "קהילת סלעית" אשר מנהלת את חיי הקהילה של המושב.

מושב סלעית הינו ישוב בעל חיי קהילה ענפים. במושב שמים דגש על יצירת תרבות איכותית, מגבשת ומעצימה לתושבי היישוב, תרבות הרואה את הפעילות הקהילתית כמנוף לצמיחה יישובית, גיבוש וחיזוק תחושת השייכות של כלל התושבים